גודא I

גּוּדָּאI f. (גְּדַד) 1) partition, wall. Targ. Ps. 62:4 (ed. Vien. גּוּדָא; Ms. גודרא, h. text גדר). Targ. Koh. 10:8 גֹ׳ דעלמא the worlds fence (morality).B. Bath.2a (explain. מתיצה, Mish. ib. I, 1) it means ג׳ wall (not פלוגתא division). Ib. 36a מג׳ דערודי ולבר the land outside the fence which is erected to protect the fields from beasts. Sabb.110b בין תנורא לג׳ between the stoved and the wall. Taan.21a ג׳ רעיעא (Ms. M.; Yalk. Deut. 897 אשיתא) a ruinous wall. Koh. R. to X, 7 טריף רישיה אג׳ he knocked his head against the wall. B. Kam.92b (prov.) קרית חברך … רמי ג׳ רבה שדי ביה (Ms. M. דחי גידא רבאוכ׳, Ms. R. a. Yalk. Ez. 364 דחי ג׳ רמי שדי עילויה) when thou hast called thy neighbor (cautioning him), and he would not answer, push down a big wall and throw it at him (he deserves to suffer).Pl. with suff. גּוּדָּהָא. Targ. Ps. 80:13 (ed. Vien. גּוּדְרָהָא, Ms. גדירהא, h. text גְּדֵרֶיהָ). 2). (cmp. גִּידּוּד) banks. Taan.24b; Yoma 77b ג׳ דנהרוכ׳ the hanks of Gitt.73a אַגּוּדָּא דנהרוכ׳ Ar. (ed. אגידא, v. next w.) on the banks of